מהפך בתכנית הלימודים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב מעדכנת את תכנית הלימודים. תכנית TransforMed 2030, שעליה הכריזה הנהלת הפקולטה במכתב ששלחה לחבריה בשבוע שעבר, תכלול בין השאר יותר סטודנטים, פחות שיעורים פרונטליים ויותר למידה עצמית וטכנולוגיות מתקדמות המסייעות לרופאי המחר, דוגמת בינה מלאכותית, מפגש עם חולים כבר בשנים הראשונות ויותר תלמידים במסלול הארבע שנתי (על פי המודל האמריקאי) ופחות במסלול השש שנתי (המודל האירופי).

"הצוות החדש של ההנהלה נכנס לתפקיד ב-1 בספטמבר ומאז אנחנו מגבשים את התכניות", מסביר ראש בית הספר לרפואה, פרופ' עידו וולף, שהוא ודיקנית הפקולטה, פרופ' קרן אברהם שנכנסה לתפקיד בספטמבר האחרון והנהלת הפקולטה - פרופ׳ מיכל חוברס, רכזת התכנית הפרה-קלינית, ד״ר נעה אליקים-רז, רכזת התכנית הקלינית וד״ר שרון וויס, רכזת שנת המבואות החדשה (שנה א' בתכנית השש שנתית), מובילים את השינוי. "השינוי המתוכנן מאוד מהותי אך הוא מחויב המציאות", הוא מסביר.

פרופ׳ עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, מנהל ביה"ס לרפואה באוניסרסיטת תל אביב. "הסטודנטים ייחשפו לחולים בשנים המוקדמות של התואר, ולא בשנה השלישית כפי שמקובל היום". צילום: ליאור צור

המציאות שאליה מתייחס פרופ' וולף כוללת שלושה אתגרים שחייבו את ראשי הפקולטה והצוות לפעול: המחסור ברופאים שהפך לצורך לאומי דחוף להגדלה משמעותית של מספר הרופאים, ההתאמה לעידן הנוכחי והאקרדיטציה, התאמת תכנית הלימודים למוסדות מקבילים בעולם. "אלה הם שלושת הגורמים העיקריים שחייבו אותנו לפעול", אומר פרופ' וולף.

על המחסור ברופאים בישראל אין צורך להכביר מילים, די לציין את דו"ח ה-OECD האחרון בנושא, שנתן גושפנקה להכרה של הארגון בבעיה. "דו"ח ה-OECD מראה כי יש אפשרות לגדול. מספר המיטות אצלנו הוא ביחס של מיטה אחת ל-2.5 סטודנטים; בפקולטות אחרות הוא עומד 1:5 אז תיאורטית יש אפשרות לגדול", מסביר פרופ' וולף. "השינויים שיצרנו הם על פי העקרונות הללו".

לדבריו, "הכל משתנה ואי אפשר לשמור אותה תכנית לאורך שנים", מסביר פרופ' וולף ביחס להתאמה לעידן הנוכחי. "יש צורך להתאים את תכניות הלימוד לשינויים הדרמטיים של השנים האחרונות, לתקופה שאחרי הקורונה, לדור ה-Z, שהוא דור דיגיטלי. אנחנו חייבים להיות אקטיביים וברור לנו שכל תכנית תשונה מדי שלוש-חמש שנים".

על אתגר האקרדיטציה, הוא אומר: "על מנת שבוגרי בית הספר יוכלו להתמחות ולעבוד בעולם, יש צורך להתאים את תכניות הלימוד לאמות מידה עולמיות. דו"ח מקדים לאקרדיטציה כבר הראה לנו מה חייבים לשנות".

תלמידים, מסלולים ומבנים

במענה לצורך הלאומי בהכשרת רופאים, תגדיל הפקולטה את מספר הסטודנטים לכ-320. השנה החלו את הלימודים בשנה א' 225 סטודנטים. המיקוד כאמור יהיה במסלול הארבע שנתי לתואר ראשון, שאליו יתווספו בשנה הקרובה 60 סטודנטים, כך שהוא יכלול 170 סטודנטים. המסלול השש שנתי יכלול 125 סטודנטים.

חלק מההרחבה הוא במקום הסטודנטים האמריקאים במסלול האמריקאי שבוטל. ההגדלה מחייבת שינוי בשיטת הלימודים ובמערכת השעות לצד התאמה של הלימודים למספר הכיתות הקיים עד לבניית כיתות נוספות ולשינוי מבנה הלימודים הקליניים.

המיקוד במסלול הארבע שנתי דורש התאמה בין שתי התכניות, ועל מנת שתהיה זהות בתכנים ובהכשרה, החל מהשנה הקרובה יילמדו במסלול השש שנתי בשנה א' מקצועות המבוא וחינוך רפואי והשנה השישית תקוצר ותוקדש למסלולים כמו מסלול קליני, מחקרי, יזמי וניהולי.

למידה מבוססת כישורים

"הסטודנטים של היום אינם מסוגלים לשבת שש או שבע שעות באולם ולשמוע הרצאה כפי שהיה בזמננו. הם ישלחו מישהו שיקליט את ההרצאה ויקשיבו לה בבית. אז אפשר להיות גמישים ולאפשר להם לשמוע את ההרצאות בזמן ובמקום הנוחים להם. כשהם מגיעים לאוניברסיטה, עלינו לתת להם ערך מוסף – מקרים, מעבדות, תרגולים", אומר פרופ' וולף. "בנוסף, אנו נחשוף אותם לחולים בשנים המוקדמות של התואר, ולא בשנה השלישית כפי שמקובל היום - שינוי שיגדיל את השדות הקליניים".

המעבר ללמידה מבוססת כישורים, כפי שצוין במכתב ההנהלה, יאפשר אוטונומיה רבה יותר ולא יהיה כבול למקום ולזמן: "עלינו ללמד את הסטודנטים כיצד ללמוד באופן עצמאי, ולשנות גישה לנוכחות בשיעורים פרונטליים. הסטודנטים עצמם 'מצביעים ברגליים'. נדרש קיצוץ רוחבי משמעותי במספר השעות".

לפי הנהלת הפקולטה, סטודנט לרפואה ישראלי לומד יותר שעות בהשוואה למקבילו בעולם אך אין לכך ביטוי בציונים. "הדבר לא מתבטא בממוצעים גבוהים יותר בבחינות הגמר או במדדי איכות, אך גורם לעומס קשה, גם נפשי ורגשי, על הסטודנטים שלנו".

תכנים חדשים ורלוונטיים

"הרופאים העתידיים יידרשו לסט כישורים חדש ושונה מהותית מזה של הרופאים הקיימים", צוין במכתב שבו מפורטים תכנים חדשים ביניהם ביואינפורמטיקה, עבודה עם מאגרי מידע ממוחשבים, תכנות פייתון, שימוש ב-R וב-AI, רפואה דיגיטלית ועוד.

כאמור, חיבור לקליניקה יחל בשנים הראשונות ובכך ייפתחו שדות קליניים נוספים לצד היכרות של הסטודנטים עם המשמעות והאחריות בטיפול בחולים משלב מוקדם בלימודים. גם הסבבים של השדות הקליניים ישונו בהתאם לצרכים.

כדי שבוגרי בתי ספר לרפואה יוכלו להשתלב בהתמחות, לימודים או עבודה במערכת הבריאות האמריקאית, נערך לפקולטות לרפואה מבדק אקרדיטציה שבודק שהתכנים עומדים באמות המידה של WFME (הפדרציה העולמית לחינוך רפואי). כפי שציין פרופ' וולף, דרישות דו"ח האקרדיטציה חייבו שינויים בהתאם.

להלן עיקרי השינויים במסלולים השונים: בשנת המבואות, שנה א' בתכנית השש שנתית שמרכזת ד"ר ויס ילמדו פיזיקה, כימיה פיזיולוגיה כללית וביולוגיה מולקולרית. בנוסף הוכנסו קורסים בביו-אינפורמטיקה, פייתון, יזמות וחדשנות ועוד.

בשנתיים הפרה-קליניות האחודות, שמרכזת פרופ' חוברס, יוקדש יום בשבוע לתכנים קליניים בשיתוף החוגים לרפואה פנימית, רפואת המשפחה וחינוך רפואי, זאת עם צמצום הלימוד הפרונטלי ופרקי הלימוד הנדרשים לשינון והגדלת מספר השעות שיוקדשו להענקת כלים.

בשנתיים הקליניות האחודות, שמרכזת ד"ר אליקים-רז, יקוצרו הסבבים הקליניים וחלק מהתכנים יועברו ליום הקליני. סבבים קליניים בני שבוע יבוטלו ויורחבו מספר שבועות הבחירה. חלק מהסטודנטים יחלו במחלקה הפנימית וחלקם בילדים וברפואת המשפחה, זאת כדי לנצל את השדות הקליניים בצורה אופטימלית. השנה האחרונה בתכנית השש שנתית תקוצר ותוקדש למסלולים מיוחדים ולמסלולי מצוינות.